פסק-דין בתיק ת"א 1135-07

מבוא

1.         לפני תובענת התובע בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו, לטענתו, ביום 8.7.02.

            על פי הסכמת הצדדים בדיון מיום 28.11.10, הופרד הדיון ונשמעו ראיות בשאלת החבות.

טענות התובע בקצירת האומר

2.         התובע בכתב תביעתו המתוקן מיום 6.6.07 טען בהתייחס לאירוע התאונה נשוא המחלוקת, כי " בתאריך 8.7.02 נדרש התובע על ידי הנתבע 1 ו/או הנתבע 5 ו/או מי מטעמו לצקת משטח בטון באורך של כ- 8 מטר ברוחב 1.2 מטר בכפר חב"ד. בעת ביצוע עבודת היציקה, בעת הזזת רשת הברזל, הרגיש התובע כאבים חזקים בגב ולא יכול היה להמשיך בעבודה, ואולם נדרש על ידי הנתבע 5 ו/או מי מטעמו להמשיך בביצוע העבודה ולסיימה..." (ס' 13).

3.         בתצהיר עדותו מיום 26.11.08 ציין התובע כי ביום 8.7.02 נדרש על ידי הנתבע מס' 5 לצקת שני משטחי בטון בין שני שבילים וכי התאונה נגרמה בעת העבודה על השביל הראשון - שביל כניסה לבית. לדבריו, הוא הכין את כל עבודת הטפסנות שנדרשה... " הנחתי ניילון על הקרקע בכדי למנוע מהניילון להיספג בקרקע ובדרך זו להקל עלי בהמשך בעבודת החלקת הבטון. אחרי ששמתי את הניילון הנחתי רשת ברזל בגודל של כ- 8 מ' על 1.2 מ' המורכבת משני חלקים קשורים, כאשר לתוך רשת ברזל זו הייתי צריך לשפוך את הבטון". לדברי התובע, הוא שם לב שהניילון קרוע, כנראה כתוצאה מדריכה של מי מבני המשפחה שהתגוררו בבית בו ביצע את העבודה ולכן " בכדי להמשיך את העבודה היה צריך להרים את רשת הברזל ולסדר את הניילון ולשים עוד ניילון". לדבריו, הוא אמר לנתבע מס' 5 שצריך לסדר את הניילון והוא זקוק לעזרה, שכן לא ניתן לעשות עבודה זו לבד, והנתבע אמר לו שהוא צריך ללכת להביא חומר ושהוא יסתדר ויסדר את מה שצריך לבד בלי עזרה וירים את רשת הברזל לבד.

            עוד ציין התובע בתצהירו, כי הוא ניסה לעשות " מה שמרדכי אמר לי, הרמתי את הרשת וכשניסיתי להזיז את הניילון איבדתי שיווי והרגשתי פתאום כאבים עזים בגב התחתון ולא יכולתי להמשיך לעבוד ולזוז" (ר' ס' 19-26 לתצהירו).

4.         בהודעתו למוסד לביטוח לאומי מיום 19.1.03 (ר' נספח א' לתצהיר הנתבע מס' 5 מיום 29.5.11), ציין התובע, בין היתר, כי ביום 8.7.02 הם עשו משטחים, רמפה מבטון, בכפר חב"ד, כי באותו יום היה לבד במקום " מכין את ההכנה, שמתי את רשתות הברזל על המקום שבו צריך לבצע את היציקה, היה צורך לשים קודם ניילון, למעשה שמתי את הניילון ואח"כ את הרשת ברזל, בזמן שהנחתי את הרשת הניילון זז ממקומו, אני התכופפתי, הרמתי את הרשת בשביל למשוך את הניילון ונתפס לי הגב..." (עמ' 1, ש' 11-17).

            בהמשך הודעתו למל"ל ציין התובע כי " באותו יום הכל היה תקין, הביאו רשתות של 6 מטר, אני חתכתי אותן, שמתי ניילונים כמו שציינתי, בזמן שהנחתי את הרשתות ברזל הניילון זז ממקומו ואז כרעתי על ברכי, ביד אחד הרשמתי את הרשת, ביד השניה עמדתי למשוך את הניילון, ברגע שמשכתי נתפס לי הגב. יש לציין עוד, שיום קודם לכן עשיתי במקום עבודת טפסנות, כלומר הנחת לוחות העץ לביצוע היציקה" (עמ' 4, ש' 7-11).

על נטל השכנוע ובחינת משקלה ואמינותה של עדות

5.         במישור האזרחי יש להבחין בין "נטל השכנוע" לבין "חובת הראיה".

  נטל השכנוע - מבטא את החובה העיקרית המוטלת על בעת דין (תובע או נתבע) להוכיח את טענותיו כלפי יריבו.

חובת הראיה -  מבטאת חובה "נילווית" טפלה במהותה לנטל השכנוע. לעינינו של הנושא  בנטל השכנוע משמעה של חובה זו היא להביא ראיות לעמידה באותו נטל, ואילו לעניינו של היריב משמעה של חובת הראיה הינה להביא ראיות להשמטת הבסיס מתחת לכוחן של אלו אשר הובאו לחובתו.

 ר': י' קדמי, "על הראיות - הדין בראי הפסיקה", מהדורה 2003, בעמודים 1506-1505  (להלן:"קדמי).

ב- רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מפ"ד נ"ז (4) 891, נפסק בין היתר כי:

"... נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו...".

הלכה היא, כי הטוען טענה החשובה לעמדתו במשפט נושא בנטל השכנוע להוכחתה, כך תובע המבקש סעד, נושא בנטל  השכנוע  שנתקיימו כל העובדות המהוות  את עילת התובענה, קרי, עובדות אשר את התקיימותן מתנה הדין המהותי  על מנת לזכות בסעד המבוקש, (ר' ע"א 642/61 טפר נ' מרלה פ"ד טז 1000, 1004 - 1005  ; ע"א 641/66 שפיר נ' קליבנסקי   פ"ד כ"א (2) 358, 364).

נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, אשר במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". ב-ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 נקבע:

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51%".